<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"ז</h1>
<h2>דף יג.</h2>
כתב הרב בעל התרומה (וכן) [כמו דהוי] אסור לגרום לה טומאה מדכתיב (במדבר י"ח ח') משמרת תרומתי שצריך לשמרה מטומאה, והוא הדין מאבוד. הראיה דאמרינן פרק חלק (סנהדרין קי"א ב') גבי עיר הנדחת, ותרומות ירקבו אבל לשרפה עם שלל העיר אסור, ומשום הכי אם היא טהורה שלא הוכשרה יקברנה ולא יתננה בכלי שלא תמצא ויבא לידי תקלה שיאכלנה.
תרומה טהורה שלא הוכשרה באחד משבעה משקין, שהם היין, הטל, המים, השמן, החלב, הדם, ודבש תמרים, וכדאיתא מסכת מכשירין פרק בתרא (פ"ו מ"ד) אסורה באכילה אפילו לכהן בזמן הזה שאין לנו הזאה וכלן טמאין. וכן אינו יכול לשרפה שאין שורפין את הטהורה. ואף על גב דאמרינן מסכת פסחים פרק קמא (י"ג א') ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות תלויות טמאות וטהורות, התם בלאו הכי נמי אזלא לאיבוד משום איסור חמץ. ואית דמפרשי דתרומה טהורה בשעה ששית אסורה מדרבנן ושורפין לה עם הטמאה דאוריתא ומשויה לה שניה דאוריתא, דמן התורה אוכל מטמאה אוכל, ומתחלה הויא טהורה לגמרי. והא דתנן מסכת טהרות פרק ד' (מ"ה) על ששה ספקות שורפין את התרומה, מיירי בתרומה דרבנן, דכיון דטמאה בספק הקלו לשרפן, מה שאין כן בטהורה גמורה. אבל אספק ספקא לא שרפינן תרומה וכדאיתא מסכת נדה פרק בנות כותים (ל"ג ב').
